#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם נשים מחויבות בבהמ""ז?"	"1) הראב""ד ס""ל דקיי""ל כרבא דפשט דנשים חייבות מדאורייתא בבהמ""ז [דהוי מצות עשה שאין הזמן גרמא]<br>2) הרבינו יונה (והזוהר) ס""ל דנשים חייבות מדרבנן [לרש""י מפני שאין להם חלק בא""י [וכהנים ולוים יש להם ערי מגרש (הגהות אשר""י, מג""א ס""ק א') א""נ נוטלים תרו""מ מגידולי הארץ והוי כיש להם חלק בארץ (ערוה""ש סעי' א')], לתוס' וזוהר מפני שאינן בברית ותורה]<br>3) להרא""ש ורמב""ם הוי ספק, וכן קיי""ל (טור, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ג') ולפיכך אין להן להוציא את האנשים אם אכלו כדי שביעה [אבל אם אכלו כזית וכביצה יכולים לצאת ע""י אשה [ובלבד שתאמר ברית ותורה (ביה""ל ד""ה ומוציאות)], ואפי' להשיטות דכזית וכביצה הוי חיוב מדאורייתא הרי מבואר בגמ' דאשה יכולה להוציא את האיש, ועל כרחך כשאכל כזית יכול לצאת ע""י אשה (שעה""צ ס""ק א', ר""י באק), אכן הערוה""ש (סעי' ד') חולק עליו וס""ל דלשיטות אלו אינן יכולות להוציא את האנשים כלל, והא דתניא דאשה מברך לבעלה היינו שבעלה עונה אחריה מילה במילה]"	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"נהי דנשים אינן בברית ותורה (לפי תוס'), אבל למה הן פטורות מברכות הזן ובונה ירושלים דהם ג""כ ברכות דאורייתא?"	"1) תי' הערוה""ש (סעי' א') דכיון דילפינן כל הברכות מהפסוק וברכת על הארץ הטובה אמרינן דכל שנתחייב בברכת הארץ נתחייב בכולן וכל שלא נתחייב בברכת הארץ פטור מכולם<br>2) ועוד תי' הערוה""ש (שם) דאפי' ברכות אלו אינן שייך לנשים כ""כ, שהאיש מחויב לזון את אשתו, וכן בנין ירושלים עיקרו לאנשים "	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי שנא מאיש שאכל כזית וכביצה דאמרינן דהוא יכול להוציא את האיש שאכל כדי שביעה?	"תי' הרא""ש דמדאורייתא אפי' מי שלא אכל כלום יכול להוציא את מי שאכל משום ערבות ורק מדרבנן אינו יכול לברך אם לא אכל שום דבר, משא""כ בנשים אין להם ערבות מדאורייתא (ב""י) [ומי שלא אכל כלום כתב הסמ""ק בשם הר""י דיכול להוציאו ורק במקום זימון צריך לאכול כזית כדי שיוכל לומר ""שאכלנו"", אבל הטור ושאר הפוסקים חולקים עליו (ב""י, ערוה""ש סעי' ב'), ויש עוד שיטת הרמב""ם דס""ל דאפי' מי שאכל כזית אינו יכול להוציא מי שאכל כדי שביעה (ערוה""ש שם)] "	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שאכלה כזית האם היא יכולה להוציא איש שאכל כזית?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-c88641a0bb142a3063e6a05a76c1ea2582dad8a5.jpg"">"	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי שמסתפק אם בירך בהמ""ז האם הוא יכול לשמוע לבהמ""ז מאשה?"	"כתב רע""א דיכול לצאת ע""י אשה משום ס""ס"	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באשה שמסתפקת אם בירכה?	"כתב רע""א דא""צ לברך משום ס""ס, אבל השער אפרים (מובא בשע""ת לעיל סי' קפ""ד ס""ק ז') ס""ל דכיון דעל הצד דלא בירכה יש עליה חיוב מדרבנן לברך אינו נחשב כס""ס אלא אמרינן ספק דאורייתא לחומרא, ולמעשה משמע דעדיף שלא תברך אבל המברך לא הפסד דיש כמה ראשונה דס""ל דהיא מחויבת מן התורה (מ""ב ס""ק ג', ביה""ל ד""ה אלא), והכה""ח (סי' קפ""ד ס""ק כ""ה) כתב דיכולה להוציא עצמה מספק ותאכל עוד כזית [ויש להסתפק אם צריכה עוד המוציא] או תשמע בהמ""ז מאחר, ורשז""א מייעץ דכדאי שתברך בהמ""ז עוד הפעם כדי שלא תזלזל בבהמ""ז (מ""ב דרשו)."	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין בדין בעבד?	"דינו כאשה (ביה""ל ד""ה או)"	סימן קפו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קטן מחויב בבהמ""ז?"	"קטן מחויב בבהמ""ז מדרבנן משום חינוך, ואפי' כשאכל רק כזית "	סימן קפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם קטן יכול להוציא את 1) איש 2) אשה, שאכלו כדי שביעה?	"1) לא 2) כיון דאשה מחויבות מדאורייתא מספק אינה יכולה לצאת ע""י קטן (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו') "	סימן קפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"גדול שאכל כזית, האם הוא יוצא ע""י קטן 1) שאכל כדי שביעה 2) שאכל כזית?"	"1) כן 2) כתבו תוס' במגילה (י""ט ע""ב) דתרי דרבנן אינו יכול להוציא חד דרבנן [ובפרט לפי הרמב""ן דס""ל דמצות חינוך מוטל על האב ולא על הבן (שעה""צ ס""ק ד')], אבל המג""א (ס""ק ג') הביא ראיה מגמ' פסחים (קט""ז ע""ב) דיכול להוציא, ויש להוסיף דיש ב' סברות להקל כאן יותר מקריאת המגילה, חדא דהמג""א (סי' תרפ""ט ס""ק ד') כתב בשם הרא""ם דבהמ""ז עדיפי שיכול לאכול כשיעור שביעה ובידו לעשותו חד דרבנן, ויש עוד סברא להקל בתוס' ברכות (ט""ו ע""א) דמה שמחויב לברך בהמ""ז על כזית אינו כשאר מצות דרבנן אלא היא חומרא יתירתא ובקל נפטרים ממנו, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק ז') דיש להחמיר."	סימן קפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בקטן שאכל ואח""כ נעשה גדול?"	"רע""א מסתפק בדבר, וחתנו הרב שמואל רצה להביא ראיה מאונן דהוא מחויב לברך בהמ""ז אח""כ, ודחה רע""א דשאני התם דבשעת אכילה היה בר חיובא אלא דהיה לו פטור דעוסק במצוה.<br>  "	סימן קפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבנות?	"חידש הערוה""ש (סעי' ד') שאינן בחינוך לבהמ""ז, וכבר תמהו עליו כל הפוסקים דמבואר בסי' שמ""ג דיש מצות חינוך גם על הבנות (פסק""ת הע' 13)"	סימן קפו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר?	"כתב הגר""ז (סעי' א') דהוא מחויב בבהמ""ז מדאורייתא שהוא נחשב כחלק מכלל ישראל {אמנם, נראה דאם רק אכל כזית אינו יכול להוציא מי שאכל כדי שביעה לפי הרא""ש דטעמא משום ערבות הרי מבואר בתוס' קידושין (ע' ע""ב) דאין להם ערבות}"	סימן קפו סעיף ב		
